>> אחד |
דו קיום |
13/11/2014 |
בוקר אחד אני בא להחנות מתחת לשלוחה של משרד ממשלתי בישוב גדול יש שם חדר כושר שהרבה יפות ערביות באות לעשות שם כושר. אני מחנה ברוורס באה בחורה צעירה נמוכה חטובה עם בגדים צמודים של חדר כושר שיער ארוך יפה איפור עדין ויופי מיוחד ומחנה גם היא ברוורס לידי, אני ברכב עסוק עם הנייד רואה אותה מתעכבת, מביט לעברה רואה שיש לה פנצר בגלגל האחורי שואל לשלומה ומציעה עזרה והיא עונה שיש לה חילוץ כחלק מהביטוח, אז אני נותן לה פסק זמן ואומר לה לפחות שיהיה לך מתוק, היא מסרבת ואומרת שהיא שומרת וחייבת לרוץ לאימון אז אמרתי לה שטויות את בסדר אפילו מצוינת לא צריך להגזים, היא אומרת לי תודה גם וגם וגם אני שואל אותה גם וגם וגם? כן גם על הצעת העזרה גם על הפסק זמן והכי חשוב על המחמאה . ואני עונה: אני אף פעם לא משקר ותמיד יודע לדייק אז היא אומרת גבר כזה אני צריכה, אז למה לחלום אני פה והיא אומרת לי ולא אכפת לך?, לא אכפת לי ממה? אתה יודע הבדלי דתות ותרבויות לא שלי זה אכפת, אז אמרתי שלי אף פעם זה לא מגבלה כל זמן שיש כימיה טובה ולנו נראה לי שיש כימיה מעולה. לאימון בחדר כושר היא לא הלכה אבל ספורט היא כן עשתה. |
|