>> מיכל |
מים שקטים חודרים |
30/4/2023 |
למען הסר ספק, הסיפור אמיתי לגמרי אבל כל השמות כולל המיקומים שונו.
אני מיכל, בת 34, נשואה ליונתן ואמא לדוד שיראל ואורי. לפני קצת יותר משנה עברנו לישוב קטן, בעל צביון דתי. דוד ושיראל למדו בבית הספר השייך למועצה ואת אורי רשמתי לאחד משני הגנים ביישוב. באחד מהשבועות הראשונים שלנו בישוב, ממש בתחילת שנת הלימודים, קיבלתי שיחת טלפון מבלבלת מאבא של אחת הילדות בגן של אורי. הוא התקשר והתחיל לדבר איתי כאילו אנחנו באמצע שיחה. שאל אם הספקתי לגלח, אני הייתי מופתעת מאוד מהשאלה, שאלתי מה? והוא התבלבל לרגע, התנצל וניתק. הנחתי שהשיחה הייתה מיועדת לאישתו והתעלמתי. כמה ימים אח"כ פגשתי אותו בגן והוא גמגם שהוא התבלבל במספר וסליחה על זה. אמרתי שהכל טוב וכך נגמר הסיפור. כמה חודשים אח"כ קיבלתי הודעה מאותו אבא, עמוס, שלא משתמעת לשני פנים, מחכה להערב. כמה דקות אח"כ ההודעה נמחקה והוא שלח טעות. צירוף המקרים הזה לא הניח לי את הדעת והתחלתי לחשוד בו, מאחר וידעתי שלאישתו לא קוראים מיכל, הנחתי שהוא מתבלבל עם מיכל אחרת. ואכן, יש מיכל אחרת, אפילו באותו הגן, אבל זה לא היה נראה לי הגיוני כי היא הייתה כ"כ צדיקה, מתלבשת צנוע, כיסוי ראש מלא. הסקרנות הרגה אותי והחלטתי לגשש ולחטט קצת לא בענייני. למחרת הגעתי מוקדם לגן וחיכיתי למיכל ככה שאני אצא מהגן ביחד איתה. יצאנו יחד והתחלתי שיחת חולין, מיכל ההיא הייתה כ"כ חמודה וממש לא כמו מישהי שתנהל רומן. אבל מאז אני ומיכל התיידדנו ולאט לאט נהיינו חברות טובות. היינו יושבות אחת אצל השניה מידי פעם וממש התחברנו. יום אחד קבענו לשבת אצלי ומיכל ביטלה בדקה התשעים, קורה, היא אמרה שהיא לא מרגישה טוב ושהיא הולכת לישון מוקדם. לא נורא. אני חשבתי לנצל את הערב לצאת לריצה, התלבשתי ויצאתי, פתאום ראיתי את הרכב של מיכל, מיכל הייתה בפנים. ראיתי אותה עוצרת על יד המקווה ויוצאת עם שקית. עכשיו הבנתי את הסיבה שהיא ביטלה, כנראה שכחה שהיא צריכה לטבול. המשכתי בדרכי ואז שמתי לב שהיא לא נכנסת למקווה אלא ממשיכה ברחוב וחומקת לתוך חצר של אחד הבתים. הסקרנות הרגה אותי ועקבתי אחריה לשם וראיתי אותה נכנסת לבית דרך דלת אחורית, של חדר הכביסה. חיכיתי מחוץ לבית, אבל לא ראיתי כלום, כי כל התריסים היו מוגפים והבית היה חשוך. חיפשתי דרך לראות טוב יותר ולא מצאתי. אחרי שעברו משהו כמו עשר דקות, הסקרנות הרגה אותי וניסיתי לפתוח את הדלת דרכה מיכל נכנסה, הדלת הייתה לא נעולה. נכנסתי בשקט ושמעתי קולות הנאה וגניחות. עקבתי אחרי הקולות והגעתי לסלון. הסלון היה עם אור עמום. מה שראיתי השאיר אותי המומה, מיכל ערומה לגמרי, שוכבת על הגב ומשחקת עם הפטמות שלה ועמוס מלקק אותה למטה בתאווה. אני נשארת שם ורואה את מיכל גומרת ברעידות, עמוס ממשיך ללקק ומקבל שפריץ של נוזל לפנים. עמוס קם לנקות את הפנים וכמעט רואה אותי, אני מתחבאת ומחכה לרגע שאוכל לברוח. מיכל נרגעת ומדברת ברכות שלה עם הקול הצדיק והחמוד שלה, היא אומרת שהיא מאוד נהנתה וחושבת שגם לו מגיע. היא שואלת אותו במילים האלו, לא כדרכה? והוא צוחק ואומר לה כן, לא כדרכה. היא מסתובבת ועומדת על ארבע ופתאום אני רואה את עמוס מוציא לה משהו מהטוסיק, היא משחררת גניחה קלה. הוא מוציא חומר סיכה, מורח עליה ועליו וחודר אליה, בטוסיק! היא גונחת ונראה שהיא נהנת מאוד. עמוס הופך פתאום לחיה ומתחיל לבעול אותה בכוח ובמהירות. פתאום אני שמה לב שאני רטובה לגמרי, המכנס רטוב כולו, היד שלי הולך לכיוון הפות שלי ואני מתחילה לאונן. תוך כמה שניות אני גומרת, מחניקה את הגניחות ובורחת החוצה. לבעלי. אני מגיעה הביתה רטובה כולי, יונתן אומר לי שהילדים כבר ישנים, אני מחייכת. רוצה לבוא למקלחת? אני הולכת להתקלח, מנקה מעצמי את הזיעה והרטיבות, יונתן מגיע כמה דקות אחרי, נוגע בי, מלטף. אני יודעת מה הוא יבקש, תמיד הוא מבקש ותמיד אני מסרבת, הוא כבר רגיל. הוא מחליק את היד שלו על עמוד השדרה שלי ונעצר בפי הטבעת, הפעם אני לא עוצרת אותו. הוא מלטף בעדינות, מכניס אצבע. ואני, שלמדתי עכשיו ממיכל שזה יכול גם להיות נעים, משחררת גניחה. יונתן מתלהב ומכניס את האצבע עמוק יותר, יוצא ונכנס. אחרי כמה דקות הוא חודר אלי לפות ומשאיר אצבע בטוסיק. אני נהנת, ממש. הוא מגביר קצב ואני מבקשת עוד ועוד, תגביר קצב, יותר מהר, יותר חזק. אני מדמיינת את מיכל השניה נהנת כמו חיה. יונתן מופתע מהבקשות שלי, בדרך כלל אני עדינה, אבל נענה לבקשתי ומגביר קצב וכוח. הוא לא מחזיק הרבה ואני מרגישה אותו מגיע לסיום. אני ממשיכה לזוז כי אני עוד לא סיימתי. אבל אני לא מצליחה לגמור. אנחנו מסיימים להתקלח ויוצאים. עמוס מאושר, מחייך אלי שמח, שואל אותי איך היה. אמרתי לו נחמד. הוא אמר אמרתי לך, את רואה שזה לא כל כך נורא? אמרתי לו שזה יום המזל שלו. הוא אמר אם כן, אפשר לבקש עוד משהו? שאלתי מה והוא הצביע על האיבר שלו שהתחיל להתעורר שוב. הוא תמיד מבקש שאני אלקק לו, אבל אף פעם לא רציתי, זה תמיד היה נראה לי משהו של חילונים. דחפתי אותו קלות למיטה והתקרבתי לכיוון האיבר שלו, נישקתי אותו קצת והוא נעמד במלוא הדרו. ניסיתי ללקק קצת ולא ממש הבנתי מה אני עושה. הוא ביקש שהכניס אותו לפה ואני לא רציתי. הוא אמר לא משנה, היום כבר התאמצת בשבילי מספיק. הוא השכיב אותי על הגב וחדר אלי, הגביר את הקצב ואני נדלקתי שוב, ביקשתי ממנו מהר יותר, מהר יותר, חזק יותר והפעם הוא החזיק מעמד הרבה יותר, הוא המשיך עד שהרגשתי שאני גומרת, אמרתי לו, הוא המשיך מהר יותר וחזק יותר, נורא הדליק אותי הקטע החייתי הזה, הסקס הפרוע של החילונים. מיכל ועמוס גרמו לי לתאווה. יונתן הגביר קצב עד שגמרתי והמשיך כשהוא מנסה לגמור בעצמו. אבל אני לא יכולתי, רעדתי כולי והוצאתי אותו. יונתן חיכה בסבלנות עד שנרגעתי ואני נגשתי אליו והתחלתי לעשות לו ביד, אחרי כמה זמן הוא אמר לי שהוא עומד לגמור ואסור להוציא זרע לבטלה. אמרתי לו שאני לא יכולה יותר ושכבר כואב לי. הוא אמר אז תעצרי, אני לא רוצה להוציא לבטלה. כאב לי עליו, אז אמרתי לו יום המזל ופעם אחת בלבד. המשכתי לאונן לו ואמרתי לו תגיד לפני שאתה גומר, אחרי שתי שניות הוא אמר לי שהוא גומר. לקחתי את האיבר שלו והכנסתי לפה תוך כדי שאני ממשיכה לאונן לו. הוא פלט לתוך הפה שלי, המשכתי לאונן לו עד שהוא נעשה רפוי. שאבתי את הכול כדי שהזרע לא יהיה לבטלה ובלעתי את זה. יונתן שכב על הגב עם חיוך זחוח, נרדם, בחיי שבאותו לילה הוא לא הוריד את החיוך כל הלילה. הזרע שלו היה מלוח מריר, אבל לא נורא כמו שחשבתי, העיקר לא לבטלה.
|
|